לגישתנו, גם בארגונים ובמוסדות בהם קיים יועץ משפטי in- house נדרשים לגופי הרכש שירותי –sourcing out לייעוץ משפטי. חלק מהותי מ"סגירת" העיסקה באופן יעיל הינו ניהול מו"מ אפקטיבי וגיבוש הסכמות מהיר, ברור ומדוייק.
אז למה בכל זאת צריך עו"ד חיצוני?
תנאי התקשרות מיטביים יגבשו עסקה שתביא את מירב היתרונות לארגון. מכאן שנדרשת התמקצעות ומומחיות.
הרציונאל להכנסת יועץ משפטי בשלבים הראשונים של תהליך הרכש מובן וברור אלא שהקושי העיקרי טמון בכך שבמרבית הארגונים/מוסדות קיים יועץ משפט in house.
היועצים המשפטים in house עוסקים בייעוץ משפטי שוטף לעסקי הארגון. במכלול המטלות המונחות על כתפי היועצים המשפטיים מהווה הרכש אחד מיני רבים (במיוחד בארגונים גדולים) לכך יש שתי משמעויות עיקריות:
- ה- Timing (תזמון) חשוב מאוד – מיקור חוץ של שירותי יעוץ משפטי יעיל יטפל במעטפת המשפטית הדרושה לעניין מסויים לאלתר. לעיתים הליכי הרכש כל כך מורכבים בירוקרטית בתוך הארגון, כך יוצא שיהיו מי שיעדיפו ל"משוך" התקשרות לא מזהירה מאשר להתחיל את כל התהליך.
- התמקצעות - כפי שישנם יועצים מקצועיים בעלי התמחויות ומומחיות בתחומם, - כך גם מיקור חוץ של שירותי יעוץ משפטי המתמקצע בתחום הרכש ומתמחה בו - ייעל את התהליך.
מבלי לעשות הכללה גסה (ובהתחשב בעובדה כי עו"ד אשכנזי שימשה שנים רבות כיועצת משפטית פנימית בארגונים) והכי חשוב מבלי להעלות את חמתם של היועצים המשפטיים in house באשר הם הרי שדרך כלל יועץ משפטי in house עוסק בייעוץ משפטי שוטף לעסקי הארגון (דהיינו, ייעוץ כולל, מזכירות חברה, "כיבוי שרפות"...) ואין בידו די זמן (ו/או היכולת והסבלנות) על מנת להיכנס לאמוד את עומד דעתם של הצדדים ונבכי נפשה של העיסקה ולהוציאה אל הפועל ביעילות המרבית. לא כל שכן דרך כלל אין היועצים המשפטים הפנימיים בקיאים דיים בהליכי הרכש ובתורותיו על מנת לפשט את התהליך נשוא ההתקשרות.